דיווח על פגישה עם חבר בצוות ההיגוי הבין ערבי בשיחות וושינגטון, שסיפר על פגישה בה הסביר נציג אש”פ נביל שעת’ את חשיבותו של מסמך הצהרת העקרונות, שאמור להיחתם בין ישראל והפלסטינים
תעודה 2. שיחת טלפון בין ראש הממשלה יצחק רבין לנשיא מצרים חוסני מובארכ, 12 בספטמבר 1993 (באנגלית)
מובארכ מברך את רבין על אומץ לבו לקראת החתימה על הסכם העקרונות, ואמר שהוא הסביר לערפאת שרבין יעמוד בפני אופוזיציה חזקה. רבין מבהיר שהוא מודאג מהיישום המעשי של ההסכם. לדעתו מדובר באחריות ישירה שלו בתור שר הביטחון. השאלה היא האם יימצא שותף אמתי לצורך יישום ההסכם. תמיכת מצרים חשובה לפתרון בעיית עזה שהיא הבעיה המרכזית. מובארכ מבטיח לדבר גם עם הנשיא אסד העומד לבקר במצרים.
תעודה 3. הודעת תנועת “מימד” על פגישה עם ראש הממשלה יצחק רבין; 22 בספטמבר 1993, גל 23139/11
ראשי תנועת מימד הרב יהודה עמיטל וד”ר יהודה בן-מאיר הביעו את הוקרת התנועה להחלטה האמיצה של הממשלה בחתימה על הצהרת העקרונות. הם קיבלו מראש הממשלה הבהרות בקשר למעמד היישובים ביהודה ושומרון בתקופת הסדר הביניים. לדבריו הוא דבק בעמדתו השוללת הקמת מדינה פלסטינית.
תעודה 4. רישום פגישת ראש הממשלה יצחק רבין עם יושב ראש אש”פ יאסר ערפאת; קהיר, 6 באוקטובר 1993, גל 23139/11
ראשי פרקים משיחה על הקמת הוועדות למשא ומתן על ביצוע הצהרת העקרונות ובקשת הפלסטינים למחוות והקלות מצד ישראל
דיווח על המפגש הראשון בטאבה שהתקיים ב-13 באוקטובר, בצירוף סדר היום המוסכם
לדעת המרכז לוח הזמנים שנקבע לחתימת הסכם על עזה ויריחו ויישומו אינו ריאלי. הוא עומד על מורכבות הבעיות, ובהן הגדרת תחום השיפוט והסמכויות, סוגיות ביטחוניות ובמיוחד הקמת המשטרה הפלסטינית והשליטה במעברי הגבול ועוד. לבעיות אלו יש גם השלכות מדיניות ויש לערב בהן גורמים נוספים.
תעודה 7. היועץ המדיני לראש הממשלה, ז’ק נריה אל ראש הממשלה יצחק רבין ואל שמעון שבס, מנכ”ל משרד ראש הממשלה, ירושלים; 24 באוקטובר, 1993, א-7764/10
דיווח על שיחת טלפון באותו יום עם נציג אש”פ על רקע האירוע בח’אן יונס
סיכום ישיבת הנהלה של משרד החוץ מ-25 באוקטובר: דיווח מעודד ערן על שיחות טאבה המתמקדות בנושא הביטחון ונושא העברת הסמכויות. לדבריו חשיפת השיחות לתקשורת מקשה על ניהול משא ומתן. דברי המנכ”ל על מפגש ועדת ההיגוי של המדינות התורמות, היערכות לשיחות הכלכליות, ויכוח פנימי באש”פ בין קבוצה פרגמטית לערפאת המייצג גישה יותר ריכוזית בהקשר הכלכלי
תעודה 9. מחלקת מידע, אגף תקשורת במשרד החוץ, ירושלים, אל נציגויות ישראל בחו”ל; 7 בנובמבר 1993, חצ-10429/2
תמצית בעברית (כפי שפורסמה בעיתון “הארץ”) של המסמכים באנגלית שהוגשו על ידי המשלחת הישראלית והמשלחת הפלסטינית בשיחות טאבה המפרטים את תפיסות הביטחון של שני הצדדים
תעודה 10. יואל זינגר, היועץ המשפטי למשרד החוץ, ירושלים, אל שר החוץ שמעון פרס, ירושלים; 14 בנובמבר 1993, חצ-11458/9
סיכום שני ימי הדיונים בין ישראל לאש”פ בקהיר ב-8 – 9 בנובמבר, 1993 וטיוטה של נייר עמדה של ישראל באשר למבנה הרשות הפלסטינית וסמכויותיה. הנייר יוצג לרבין לדיון ולאחר מכן יועבר לאש”פ.
תעודה 11. שגרירות ישראל בקהיר אל אלי אבידן, מחלקת מחקר מדיני במשרד החוץ, ירושלים; 18 בנובמבר 1993. חצ-11458/9
תוכן התדרוך שמסר נביל שעת’ לעיתונאים על שיחות טאבה באותו שבוע. לדבריו השיחות הועברו לקהיר כדי לצמצם את סיקור התקשורת.
תעודה 12. מסר בעל פה מיושב ראש אש”פ יאסר ערפאת, קהיר, לראש הממשלה יצחק רבין, ירושלים; 23 בנובמבר 1993, גל 23139/13
השיחות הכלכליות, תקווה להסכם.
דיווח על השיחות בנושאים הכלכליים שהתקיימו בפאריס
דיווח על שיחה עם ויליאם בראון, שגריר ארצות הברית בישראל, ועם ג’יימס לארוקו, סגן הממונה על השגרירות. ערפאת מנסה להאיץ בארצות הברית להתערב במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, אך ארה”ב תשתלב רק בשלבים הבאים של המשא ומתן. מזכיר המדינה יגיע לאזור כדי לקדם את המשא ומתן בנושא הסורי בלבד, להערכת בראון ולארוקו לא צפויה התקדמות במסלול הירדני.
הערכת מצב לקראת יישום האוטונומיה בעזה ויריחו. לדעתו ככל שיתקדם המשא ומתן יגבר הטרור נגד ישראלים בשטחים ואולי גם בישראל. לדעתו אחר כניסת כוחות אש”ף לעזה ויריחו יתמעטו הפיגועים באזורים אלו אך יש סכנה של עלייה במספר הפיגועים בשאר אזורי השטחים ובתחום הקו הירוק. מציע דרכים למנוע אפקט שרשרת של פיגועים ותגובות.
תעודה 16. דברי ראש הממשלה יצחק רבין בפגישה עם ועדת העורכים; תל אביב, 8 בדצמבר 1993, ארכיון צה”ל
רבין מסביר את ההחלטה שלו להתקדם בערוץ הפלסטיני ועומד על עקרונות הממשלה, במיוחד בתחום הביטחון. הוא ידע מראש על הקשיים בהסכם זה, שהתהליך יהיה מורכב ותהיה התנגדות בשני הצדדים. הוא החליט לסיים את העמדת הפנים שאש”ף אינו עומד מאחורי המשלחת הפלסטינית ולפתוח במגעים עם אש”ף. “הצהרת העקרונות אינו הסכם שלום. הוא צעד גדול לשלום לכשימומש”. רבין הוסיף פרטים על מאמצי הממשלה להילחם בטרור המתנגדים להסכם ועל פיגועי ההתאבדות שהתחילו בשנת 1993 עוד לפני ההסכם.
תעודה 17. רישום פגישת ראש הממשלה יצחק רבין ויושב ראש אש”פ יאסר ערפאת בקהיר; 12 בדצמבר 1993, גל 23139/13
ראשי פרקים מדברי רבין וערפאת : חילוקי דעות בנושא השליטה בגבול עם ירדן ומעבר הגבול ביריחו
תעודה 18, שיחת טלפון בין ראש הממשלה יצחק רבין לבין מזכיר המדינה וורן כריסטופר, 12 בדצמבר 1993
רבין מתאר את פגישתו עם ערפאת באותו יום והוויכוח ביניהם בנושאי השליטה בגבולות עם מצרים ועם ירדן, השליטה במעברים וגודל אזור יריחו. לפי דעתו של ערפאת תחומים אלו הם באחריותו. רבין בחר לא לפוצץ את הישיבה ולהציע המשך המשא ומתן. לדעת כריסטופר ערפאת מעמיד את הישראלים במבחן. רבין הוסיף שהמצרים הזדעזעו מעמדת ערפאת. לדעתו אם יתקבל עיקרון השליטה הישראלית ניתן למצוא פשרה בעניין ניהול המעברים.
תעודה 19. ז’ק נריה, היועץ המדיני של ראש הממשלה, אל ראש הממשלה יצחק רבין; 14 בדצמבר 1993, א 7766/8
“קווים להמשך המו”מ עם אש”ף”. הצעת נריה ל”חבילה” של ויתורים הדדיים ישראלים ופלסטינים בנושאים השנויים במחלוקת במשא ומתן על הסכם עזה ויריחו, שיתנו מענה לשמירת הכבוד הפלסטיני ולדרישות הביטחון של ישראל.
ערפאת מציג את העמדה הפלסטינית בנושאים השנויים במחלוקת בהסכם עזה ויריחו שהביאו לכישלון פגישתו עם ראש הממשלה רבין. לדעתו ישראל מציעה לפלסטינים “גטו” ביריחו.
תעודה 21. הודעת פקס’ מנביל שעת’, קהיר, לאלוף אמנון שחק; 30 בדצמבר 1993 (באנגלית), חצ 11005/1
שחק עומד על הסתייגויות יאסר ערפאת מההסכמות שנוצרו בקהיר ומעלה דרישות נוספות.
22. אמנון ליפקין שחק, סגן הרמטכ”ל וראש המשלחת הישראלית, ירושלים אל נביל שעת’; 2 בינואר 1994.
גרסה עברית א 7760/3
גרסה אנגלית חצ 11005/1
שחק מציג את עמדות ראש הממשלה רבין בשאלות השנויות במחלוקת, נוכח השגות ערפאת להסכם בעניין עזה ויריחו שהוכן בקהיר. עקרונות ישראל בנושאים ביטחון חוץ, המעברים בינלאומיים, שטח יריחו, רצועת עזה, צירי תנועה וסידורי ביטחון.
תעודה 23. חילופי מסרים בין נביל שעת’ , קהיר, לשר החוץ שמעון פרס, ירושלים (באנגלית); 2 בינואר 1994, חצ 11005/1
פרס עומד על כך שלא ניתן לחזור חד צדדית מסיכומים שהתקבלו בקהיר בנושאים השנויים במחלוקת. שעת’ עונה שאש”פ הוא נאמן לעקרונות הצהרת העקרונות ומוכנה לפתוח במשא ומתן בטאבה מחדש על בסיס השיחות בקהיר ובסארפסבורג
תעודה 24. עודד ערן, סמנכ”ל כלכלה במשרד החוץ אל מנכ”ל משרד החוץ, 12 בינואר, 1994, חצ-10427/10
שיחה עם מאהר קורד, יועץ כלכלי לערפאת בפגישה בעת כינוס אנשי עסקים בקהיר על היבטים שונים של ההסכם הכלכלי ועל חששותיו של ערפאת ביחס להסכם
התרשמותו של שיינבאום מגישת ערפאת למשא ומתן על הסכם קהיר, ממצב רוחו ומהיחסים הפנימיים בהנהגת אש”ף. יש חוסר הבנה בינו לבין רבין. שיינבאום ניסה לשכנעו שדרישותיו לסממני עצמאות במסגרת ההסכם פוגעות בעמדה הפלסטינית. לדעת שיינבאום יש סכנה שהצדדים יתייאשו מערפאת ושהאמריקנים יפנו למסלול הסורי. על אף חולשותיו אין תחליף להנהגתו ויש להחיש את קיום הבחירות ברשות.
הנחיות בקשר לעמדות שיציג פרס בפגישתו עם ערפאת, כנראה לפני הפגישה באוסלו. יש למנוע כרסום בעמדות ישראל.
הערות על הטיוטה בה הסכימו פרס וערפאת שבמסגרת הסכם חבילה ישראל תהיה אחראית לביטחון בגבול מצרים ובקו עם ירדן. ללא הפחתת האחריות הכוללת של ישראל למעברי רפיח ואלבני, הפלסטינים יהיו אחראים לספק שירותים באגף הפלסטיני. סוכמו גם סידורים למניעת כניסת פלסטינים ללא אישור, גודל שטח יריחו, סידורים במקומות קדושים באזור יריחו, גודל גוש קטיף, הפעלה מוקדמת של ההסכם ועוד. ההסכם כפוף לאישור ראש הממשלה יצחק רבין
תעודה 28. איתן בנצור, המשנה למנכ”ל משרד החוץ, ירושלים, אל שגרירות ישראל בוושינגטון; 23 בינואר 1994, חצ-10985/8
שיחתו עם החוקרת האמריקנית ג’ודי קיפר על פגישתה עם מנהיגים פלסטינים מהשטחים: ניכור גדל בין אש”פ-טוניס למנהיגים בשטחים. המנהיגים בשטחים שואפים לדמוקרטיזציה בממשל העצמי על פי מודל מערבי וישראלי. מסקנתה – ישראל צריכה לקיים קשרים עם המנהיגות בשטחים
תעודה 29. מחלקת מידע במשרד החוץ, ירושלים אל נציגויות ישראל בחו”ל; 24 בינואר 1994, חצ 8582/1
בראיון ב”קול ישראל” פרס מוסר פרטים על פגישתו עם ערפאת באוסלו ועל ההסכם המסתמן.
מסמכים מתוך חוברת שהוציא אגף תכנון במטה הכללי ובה פרוטוקולים באנגלית וסיכומים בעברית מדיונים בנושא תקשורת עם המשלחת הפלסטינית ב- 24 בינואר 1994.
31. עדכון ראש הממשלה; ירושלים, 27 בינואר 1994
דיון נוסף בהשתתפות השר פרס, מנהלי המשא ומתן וראשי מערכת הביטחון על בעיית המעברים והשליטה הביטחונית בעזה לקראת נסיעת פרס לדאב
תעודה 32. מחלקת מידע במשרד החוץ, ירושלים אל נציגויות ישראל בחו”ל; 3 בפברואר 1994 (באנגלית), חצ 11005/1
ראיון עם שמעון פרס על סיכויי ההסכם בדאבוס בתחנת NBC
תעודה 33. ג’רמי יששכרוף, ציר ישראל בוושינגטון, אל אורי סביר, מנכ”ל משרד החוץ, 4 בפברואר 1994, חצ 11458/10
פגישת השר פרס עם מזכיר המדינה כריסטופר ב-1 בפברואר 1994. פרס הציג את הקשיים במשא ומתן עם הפלסטינים. לדברי ערפאת מטרתו היא קונפדרציה עם ירדן. לדעת המזכיר הקשיים הם ניסיון מועיל עבור שני הצדדים, הלומדים להתמודד יחד עם בעיות קשות.
תעודה 34. טיוטת הסכם קהיר ; 9 בפברואר 1994, חצ 11005/1
טיוטה להסכם על עזה ויריחו שנחתמה בראשי תיבות על-ידי שר החוץ פרס ויאסר ערפאת.
תעודה 34א. נספח: מכתב נלווה להסכם קהיר: שר החוץ שמעון פרס, קהיר אל יושב ראש אש”ף, יאסר ערפאת, קהיר; 9 בפברואר 1994, א 7760/4
פרס מאשר את הסיכום ביניהם, על דעת ראש הממשלה רבין, שגודל שטח יריחו יוסכם בין רבין וערפאת
ההסכם מאוזן ושומר על עקרון השליטה הבלעדית של ישראל על הגבולות ועל האינטרסים הביטחוניים שלה. אך תוצאות המשא ומתן עד כה אינן מעידות על סגירת הפער בעמדות הצדדים.
תעודה 36. חדר המצב במשרד החוץ, ירושלים, אל תפוצת תמצית מברקי בוקר; 14 בפברואר 1994, א 5161/11
סיכום דברי המנכ”ל אורי סביר על הסכם קהיר בישיבת הנהלת משרד החוץ. סביר מסר סקירה של הנקודות העיקריות בהסכם. לדבריו הפלסטינים הופתעו לשמוע בניגוד לפרסומים בעיתונים על משבר בין פרס ורבין, שסיכומי דאבוס בעינם עומדים. לדעתו בקהיר הם, ובראש ובראשונה ערפאת, עברו שינוי, ממצב של משא ומתן למצב של קבלת החלטות.
“בעקבות ‘הסכם קהיר’ “. תגובת הפלסטינים לחתימה בראשי תיבות על הסכם קהיר. רוב התגובות לחתימה באמצעי התקשורת בשטחים נעו בין הסתייגות וביקורת לדחייה מוחלטת. טענות שמדובר בהישג ישראלי. המבחן יהיה בצעדים מעשיים בשטח ליישום ההסכם.
תעודה 38. יהודה לנקרי, שגריר ישראל בפאריס, אל מנהל מחלקת אירופה, ירושלים; 15 בפברואר 1994, א 7702/6
תיאור שיחת חבר הכנסת בנימין נתניהו ודוברים נוספים של הליכוד עם שר החוץ הצרפתי אלן ג’ופה. נתניהו עמד בראש משלחת מטעם האופוזיציה והסביר את התנגדותה למדיניות השלום של הממשלה. לדבריו הממשלה צועדת לקראת הקמת מדינה פלסטינית. ג’ופה הביע תמיכה במדיניות הממשלה ושאל אם ממשלה אחרת בעתיד תהיה מחויבת להסכמים.
תעודה 39. מירי עיני, מחלקת ערב 2 במשרד החוץ, ירושלים, אל תפוצה מדינית, 15 בפברואר, 1994, חצ-10986/8
דיווח על פעילות משותפת פלסטינית-מצרית לקיום מפקד אוכלוסין של עקורי 1967 בני רצועת עזה.
דיווח על פגישה באותו יום עם המשלחת פלסטינית בראשותו של סאיב עריקאת בנושא הקמת המועצה המחוקקת ברשות הפלסטינית והקמת גוף ביצועי לניהול השלטון עצמי. לדעת הישראלים לפי הצהרת העקרונות מדובר בגוף אחד.
לאחר שאלוף עוזי דיין הציג כמה חלופות לתכנית פינוי עזה, אלוף פיקוד הדרום מתן וילנאי הציג את הסכנות בתקופת הביניים בין יציאת צה”ל לתפיסת השטח על-ידי המשטרה הפלסטינית. לדעתו יש לקצר את התקופה ככל האפשר. ראש הממשלה הסכים עם דבריו.
דיווח על מפגש בטוניס להגדרת המושג ‘משפחה’ במסגרת הדיון בנושא איחוד משפחות בקבוצת עבודה לנושא הפליטים במסגרת המשא ומתן הרב צדדי
תעודה 43. תדרוך מדיני שבועי מאת המרכז למחקר ותכנון מדיני, ירושלים; 22 בפברואר 1994, א 7702/6
“תהליך השלום – עדכון”: הפלסטינים מרוצים מקצב ההתקדמות בשיחות בטאבה ובוושינגטון. נראה שבעקבות הסכם קהיר גורם הזמן לוחץ על ערפאת והוא מעונין להאיץ הסכם עם ישראל ובצעדים ממשיים כגון שחרור אסירים. הושגו הבנות על המשטרה הפלסטינית, אופי קשריה עם צה”ל והעברת הסמכויות האזרחיות.
דיווח מהשיחות הכלכליות שהתחילו ב-21 בפברואר: התברר שהפלסטינים חזרו בהם מחלק מההבנות שהושגו. לאחר שיחות בין אבו עלא לשר האוצר שוחט הגישה ישראל טיוטה של הסכם (מעטפת), בעיקר בענייני מכס. הפלסטינים הגישו הצעה נגדית. ישראל הבהירה שהחלופה לעקרונות שלה הינה סגירה מוחלטת של עזה ויריחו בפני השוק הישראלי, כולל שוק העבודה. לדעתו יש להתכונן לאפשרות זאת ולהמשיך במאמץ להשיג הסכם. מצורפות טיוטות באנגלית לעקרונות ההסכם הכלכלי.
תעודה 45. לשכת סגן הרמטכ”ל אל מנכ”ל משרד החוץ; 25 בפברואר, 1994, חצ-10429/2
סיכום סבב השיחות ה-16 של צוותי המשא ומתן, שנערך בקהיר ב-21 – 23 בפברואר
מסר מהשגרירות האמריקנית על שיחת אבו מאזן עם מיופה הכוח האמריקני בטוניס. אבו מאזן הדגיש את הצורך להגיע להסכם לפני תאריך היעד של 13 באפריל. באותו תאריך יש לאפשר כניסת שוטרים פלסטינים לתחילת יישום ההסכם. הנושאים שנשארו לפגישת ערפאת-רבין: שוטר על הגשר, גודל אזור יריחו, סוגיית הדרכון. לדבריו פגישה זו צריכה להתקיים בסביבות 15 במארס.
תעודה 47. הודעת ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין על טבח התושבים הערבים בחברון, 25.2.1994 . א-7707/5
הודעת גינוי מטעם ממשלת ישראל ואזרחי מדינת ישראל ל”מעשה הרצח המתועב, שבוצע במערת המכפלה בחברון. נשלח במברק לכל הנציגויות בחו”ל ב-25 בפברואר 1994.
תעודה 47א הודעת ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין על טבח התושבים בחברון (תרגום לאנגלית), 25.2.1994, א-7707/5
תעודה 48. החלטת הממשלה בדבר הצעדים שינקטו בעקבות טבח הערבים בחברון 25.2.1994, א-7707/5
הממשלה מביעה זעזוע נוכח הרצח, שולחת תנחומיה למשפחות, מחליטה לפצות את משפחות הקורבנות, קוראת לתושבים לנהוג באיפוק. צה”ל פועלת בכל דרך למנוע הסתה, אלימות והחרפה במצב. הממשלה תמצה עד תום את בדיקת האירוע ונחושה בדעתה להמשיך במאמצים לקידום המשא ומתן לשלום.
תעודה 49. חדר המצב במשרד החוץ אל נציגויות ישראל בחו”ל 25.2.1994, א-7707/5
סקירת הדיווחים בעיתונות הישראלית והערבית לאחר רצח המתפללים הערבים בחברון והצגת ההשלכות המדיניות – דרישה לכינוס מועצת הביטחון לישיבת חירום.
תעודה 50. שגרירות ישראל בוושינגטון אל חדר המצב במשרד החוץ (באנגלית) 25.2.1994. א-7707/5
דברי נשיא ארצות הברית ביל קלינטון בעקבות הרצח בחברון; גינוי הפשע, יש להעביר לוושינגטון את כל השיחות המתקיימות בקהיר, פאריס, טאבה ומקומות נוספים עד להשגת הסכם.
תעודה 51. חטיבת התיאום וחדר המצב במשרד החוץ אל נציגויות ישראל בחו”ל 26.2.1994. א-7707/5
נתונים על מספר הקורבנות בטבח בחברון ובהפרות הסדר וסקירה של תגובות בעולם הערבי ובקרב הפלסטינים. ערפאת ל-NBC: “כל תהליך השלום איבד את אמינותו. לא אני עיכבתי את יישום תהליך השלום. זהו יצחק רבין. הטבח הוא תוצאה של מזימה שמעורב בה הצבא הישראלי. מה שנעשה לא נעשה על-ידי אדם אחד”.
תעודה 52. מזכ”ל האו”ם בוטרוס בוטרוס גאלי [ניו יורק], אל ראש הממשלה יצחק רבין 26.2.94 א-7707/5
המכתב עוסק בין השאר בהצבת משקיפים אזרחים בשטחים מטעם האו”ם, רעיון שישראל התנגדה לו בעבר.
תעודה 53. דוח אירועים יומי מאת המרכז למחקר ותכנון מדיני 27.2.1994. א-7707/5
עדכונים נוספים על תגובות הפלסטינים והעולם הערבי לטבח בחברון. ערפאת ל-BBC: “באופן כללי ובעיקרון קיבלנו את היוזמה של קלינטון, אך בו זמנית אנו מחכים שממשלת ישראל תנקוט בצעדים בנוגע לטבח זה”. תגובות האופוזיציה הפלסטינית ודוברי החמאס בירדן.
תעודה 54. עדכון יומי בינלאומי מזרח תיכון מאת המרכז למחקר ותכנון מדיני, המדור הבינלאומי 27.2.1994. א-7707/5
תגובות אמריקאיות בעקבות הטבח בחברון.
תיאור מצב תהליך השלום לאחר הטבח במערת המכפלה.
תעודה 56. החלטת ממשלה 27.2.1994. א-7707/5
החלטה לגבי הצעדים שיש לנקוט בעקבות הטבח בחברון: הקמת ועדת חקירה, ביצוע מעצרים מנהליים, שחרור אסירים פלסטינים, הגבלה של נשיאת נשק, קביעת סדרי ביטחון ותפילה חדשים במערת המכפלה
דיווח על המשא ומתן בין משלחות ארה”ב, מצרים ואש”פ בעניין הצעת ההחלטה שתוגש למועצת הביטחון בעקבות הטבח בחברון ועל חלקו הראשון של הדיון במועצת הביטחון.
תעודה 58. הודעת ראש הממשלה יצחק רבין בכנסת בעקבות בטבח בחברון 28.2.1994. א-7707/5
ראש הממשלה מגנה את הרצח והרוצח, מששתף בכאבם של הפלסטינים, מודיע על הקמת ועדת חקירה, על נקיטת צעדים נגד גורמים קיצוניים ועל צווי הגבלה נוספים, על שחרור אסירים ועצירים פלסטינים. מערת המכפלה תיפתח מחש רק לאחר שיקבעו סידורי ביטחון חדשים. הוטל על היועץ המשפטי לממשלה לבחון הוצאתם אל מחוץ לחוק של ארגוני קיצוניים. ישראל תמשיך בתהליך השלום ואף נאיץ אותו. רבין מזמין את הפלסטינאים לחזור אל שולחן הדיונים. עם זאת – ישראל לא תתפשר על כללים שיבטיחו את בטחונה.
תעודה 59. סיכום פגישה בהנהלת משרד החוץ 28.2.1994. חצ-8621/9
החלטות הממשלה מ-27 בפברואר כולל הקמת ועדת חקירה אינן משנות למצב הבינלאומי ואינן מתייחסות לתהליך השלום. יש לתת את הדעת לשיפור מצב הביטחון לפלסטינים ומניעת חיכוך עם המתנחלים בזמן הסדר הביניים. במסמך שורת הצעות לחידוש המשא ומתן, כולל זירוז המשא ומתן לקראת תאריך היעד לנסיגה (13 באפריל 1994) קבלת הדרישה לנוכחות בינלאומית, הוצאת היהודים מבית רומנו ועוד.
תעודה 60. תדריך מדיני שבועי מאת המרכז למחקר ותכנון מדיני 1.3.1994, א-7707/6
ניתוח של מאפייני התגובות לטבח בחברון בקרב הפלסטינים ומדינות ערב.
תעודה 61. לקט דיווחים מנציגויות מאת חטיבת התיאום וחדר המצב משרד החוץ 1.3.1994. א-7707/6
לקט דיווחים מהנציגויות על התגובות בעולם לטבח בחברון.
דיווח על פגישה עם מדלן אולברייט, שגרירת ארה”ב באו”ם ובה נערך דיון על נייר העבודה שהוכן במהלך המשא ומתן עם משלחות מצרים ואש”פ לגבי נוסח ההחלטה שתתקבל במועצת הביטחון והתנאים לחידוש המשא ומתן.
תעודה 63. מחלקת מידע, אגף תקשורת במשרד החוץ אל נציגויות ישראל בחו”ל, 2.3.1994. (באנגלית) חצ-8582/3
מדברי שר החוץ שמעון פרס במסיבת עיתונאים שהתקיימה בכינוס הבינלאומי לתקשורת יהודית: אחריות הממשלה למנוע מעשי אלימות נוספים ופגיעה בחפים מפשע, ננקוט בכל האמצעים נגד תומכי גולדשטיין, לא נהסס להחרים נשק ולמנוע גישה לאזורים רגישים במידת הצורך, מעוניינים לשוב אל שולחן המשא ומתן בהקדם האפשרי, אש”פ הוא השותף לתהליך.
תעודה 64. רישום פגישת שר החוץ שמעון פרס עם סגן שר החוץ הרוסי, איגור איוואנוב, 2.3.1994. חצ 8621/10
איוואנוב הגיע לטוניס כדי לסייע בחידוש השיחות בין ישראל לאש”ף. תחילה טען ערפאת שאנשי צבא היו שותפים לטבח והאמון בתהליך השלום התערער לגמרי. אחר כך דרש ערובות לביטחון הפלסטינים, כוח צבאי בינלאומי, פירוק המתנחלים מנשקם ואזכור ירושלים בהחלטת מועצת הביטחון שתגנה את הטבח. פרס אמר שהרצח בוצע על-ידי מטורף אחד וכוח בינלאומי לא היה מונע אותו. הוא התנגד לרעיון שהציעו הרוסים – כינוס מחדש של ועידת מדריד וביקש שיתאמו את צעדיהם עם ארצות הברית.
תעודה 65. סקירת אגף ארב”ל במשרד החוץ לקראת ישיבת ממשלה 3.3.1994. חצ-8593/11
סקירת ההתבטאויות בדיון במועצת הביטחון בעניין חברון, המשך המגעים בנושא ירושלים, נוכחות בינלאומית בשטחים.
תעודה 66. המרכז למחקר ותכנון מדיני אל לשכת מנכ”ל משרד החוץ 3.3.1994. חצ-8593/11
סיכום מאפייני התגובות הערביות לטבח בחברון.
תדריך מדניס רוס על שיחות האמריקנים עם נביל שעת’ ב-2 במארס. לדעת רוס הפלסטינים רוצים לחזור לשיחות כדי לעמוד בתאריך היעד של 12 באפריל לגמר ביצוע ההסכם, אך קשה להם לבצע זאת. אין האמריקנים רוצים לשמש מתווכים ופועלים לחידוש השיחות. הפלסטינים הציעו שורת צעדים מידיים ולטווח הרחוק. הם מתעקשים להזכיר את ירושלים בין השטחים הכבושים בהחלטת מועצת הביטחון. האמריקנים מתנגדים, שעת’ הציע הצבעה לפי סעיפים שתאפשר לאמריקנים להימנע.
תעודה 68. מסר מישראל ליאסר ערפאת, 4.3.1994 (באנגלית), א-7763/28
על ערפאת למנוע התפרצויות אלימות ופעולות נקם של פת”ח בעקבות הטבח בחברון. תהליך השלום בשלב קריטי. כל פעולה אלימה תחתור תחת יחסינו עם אש”פ. הדיאלוג בין הצדדים מבוסס על ההתחייבויות מ-9 בספטמבר לראש הממשלה רבין ולשר החוץ הנורבגי הולסט.
תעודה 69. דוד סולטן, שגריר ישראל בקהיר אל אורי סביר, מנכ”ל משרד החוץ 7.3.1994. חצ 8568/2
שליחות ז’ק נריה ועמוס גלעד לערפאת. נריה פירט את הצעדים שנקטה ישראל בעקבות הטבח בחברון ומסר שראש הממשלה מציע לחזור למשא ומתן ולסיימו ולבצע את ההסכם תוך ששה שבועות על בסיס הסיכומים הקודמים. הוא מציע לקיים את המשא ומתן בקהיר (ולא בוושינגטון). ערפאת טען שהבעיה הגדולה היא להרגיע את העולם המוסלמי. הוא דרש נוכחות בינלאומית, תחילה בחברון, עזה ויריחו; העברת המתנחלים הקיצוניים למקום אחר; דיון בהתנחלויות אחרות אחרי חתימת ההסכם ואיסור על נישאת נשק מצד מתנחלים. אסור לישראל למנוע קבלת החלטה במועצת הביטחון בשל אזכור ירושלים. נריה ניסה לברר אם דרישות ערפאת הן תנאי והציע פגישה בינו לראש הממשלה. ערפאת אמר שתאריך הנסיגה נקבע ואין לשנותו.
תעודה 70. “הצעות לחידוש המו”מ מול אש”ף” 8.3.1994. א 7766/8
מסמך (ללא מחבר) שנמצא בין מסמכי ז’ק נריה, היועץ המדיני לראש הממשלה.
תעודה 71. מיקי הררי, מחלקת ערב 2, ירושלים, אל תפוצה מדינית 8.3.1994. חצ 11005/2
סיכום המצב במחנה הפלסטיני חצי שנה אחרי חתימת הצהרת העקרונות.
תעודה 72. יוחנן ביין, סמנכ”ל לארגונים בינלאומיים במשרד החוץ אל שר החוץ שמעון פרס 8.3.1994. חצ-8579/3
סקירה על עמדתה של ארצות הברית בנושא ירושלים על פי הצבעותיה באו”ם בנושא זה מאז 1984
תעודה 73. מרגלית גבע, שגרירות ישראל בקהיר אל מחלקת ערב 2 במשרד החוץ 10.3.1994. חצ-10427/9
תנאי אש”פ לחידוש השיחות.
תעודה 74. שיחת טלפון בין ראש הממשלה יצחק רבין ליו”ר אש”פ יאסר ערפאת, 13.3.1994 (באנגלית)
רבין מציע ישיבה נוספת בה ידונו בהצעות של ישראל ושל הנורבגים, שיוכלו להחליף חלק מדרישות הפלסטינים. רבין התלונן על איומים והתקפות אישיות נגדו ואמר שרצה לנקוט בצעדים יותר חריפים אך החוק הישראלי ובית המשפט מגבילים אותו בכך. ערפאת סיפר על ההתנגדות בציבור שלו.
תעודה 75. דברי ראש הממשלה יצחק רבין בפני ועידת אייפא”ק (AIPAC); וושינגטון, 5.3.1994(באנגלית) גל 23301/7
רבין מתאר את תהליך השלום עם הפלשתינים לאחר הטבח במערת המכפלה, מחויבותו לירושלים, הקושי האישי שלו בטקס חתימת הצהרת העקרונות. עם כל ההבנה לרגשי הפלסטינים, ישראל לא תתפשר בנושאי ביטחון.
לקראת ההצבעה במועצת הביטחון, רבין לוחץ על ערפאת לחזור למשא ומתן עם ישראל. המצרים פעילים לצורך חידוש השיחות ורבין מעדיף לקיימן בקהיר או בטאבה. ישראל תקבל את הצעתו האחרונה על חברון של הנציג הנורבגי לרסן אם הפלסטינים יסכימו לקבלה.
ערפאת מקבל את סדר היום לשיחות בתוניסיה – הסדר בחברון והמשך המשא ומתן על עזה ויריחו תחילה. רבין ניסה שוב לשכנע את ערפאת להסכים לבואו של פרס לטוניס, ללא הצלחה.
תעודה 77. פרוטוקול פגישה בין שר החוץ שמעון פרס לבין פייסל חוסייני; [תל אביב] 18.3.1994. א-8084/4
בשיחה, שנועדה להחזיר את הפלסטינים לשולחן המשא ומתן, דובר על אפשרות הוצאתם של המתנחלים מחברון, פירוק המתנחלים מנשקם, הקמת כוח שיטור משותף והקדמת הכנסתו של כוח משטרה פלסטיני לחברון. חוסייני חושש מפני אובדן האשראי שניתן לאש”פ בקרב האוכלוסייה הפלסטינית.
תעודה 78. שגרירות ישראל בוושינגטון אל לשכת מנכ”ל משרד החוץ, ירושלים (באנגלית) 18.3.1994. א-7707/7
דברי מזכיר המדינה וורן כריסטופר במסיבת עיתונאים בעקבות החלטת מועצת הביטחון על הטבח בחברון. כריסטופר הסביר מדוע נמנעה ארצות הברית מהטלת וטו, למרות התנגדותה לסעיף על ירושלים.
סיכום החלטה שהתקבלה במועצת הביטחון והמשמעויות שלה.
סיכום הפעילות המדינית בוושינגטון בעקבות ההחלטה במועצת הביטחון: למרות לחץ להטלת וטו מצד חוגים יהודיים התקבלה במועצת הביטחון ההחלטה בעניין אירועי חברון. הממשל האמריקאי החליט לא להטיל וטו ולהסתפק בהימנעות בהצבעה על שני סעיפים, אחד מהם נוגע לירושלים. הושגה הסכמה ישראלית-פלסטינית לחידוש המגעים וצוות אמריקני ייצא לאזור בתוך ימים.
ניתוח מצב המשא ומתן עם הפלסטינים לקראת חידוש המשא ומתן אחרי הטבח במערת המכפלה. סדרה של הצעות להאצת המשא ומתן ולקחים מהסבבים הקודמים.
תעודה 82. סיכום השיחות בטוניס [בעניין הסכם בחברון] (באנגלית); 21.3.1994. חצ 8568/2
משלחות ישראל ואש”פ הסכימו על שורת עקרונות להמשך המשא ומתן; השתתפות בכינוס המדינות התורמות למשטרה הפלסטינית בקהיר ב-24 במארס; יום לפני כן ינהלו ישראל ואש”פ שיחות על פתרון בחברון; שיבה לשיחות על הסכם עזה ויריחו במטרה לסכמו בהקדם.
תעודה 83. עדכון שיחות בלשכת שר הביטחון, 25.3.1994.
פגישה רבת משתתפים בלשכת שר הביטחון, בה עדכן שחק את הנוכחים בהתקדמות השיחות שעסקו בנושא חברון. לדבריו הן נסובו על הרכבה של הנוכחות הבינלאומית ותפקידיה, מקור הסמכות של המשטרה הפלסטינית בחברון והפטרולים המשותפים. לאחר העדכון אמר רבין שבעיניו לא המשטרה הפלסטינית מהווה בעיה אלא דווקא הנוכחות הבינלאומית.
תעודה 84. יואל אלון, שגריר ישראל באוסלו אל משרד החוץ, 25.3.1994. חצ-10427/10
הודעת משרד החוץ הנורבגי לעיתונות על מפגש תיאום בראשות שר החוץ הנורבגי, גודאל, ובהשתתפות נציגיהן של 25 מדינות, בעניין תרומות בינלאומיות, כינון ומיקום של כוחות משטרה פלסטיניים בעזה ויריחו, לאחר שהתקבלה הסכמה עקרונית של הצדדים על הקמתו.
תעודה 85. קטע מישיבה בלשכת שר הביטחון: הנחיות לשיחות, 28.3.1994
דיון בין הרמטכ”ל ברק, שר החוץ, היועצים המשפטיים והאלוף יתום בעניין מקור הסמכות של המשטרה הפלסטינית בחברון והאפשרות להכפיף אותה למשטרת ישראל.
תעודה 86. המרכז למחקר ותכנון מדיני: דוח אירועים יומי, 29.3.1994. א-7705/6
לקט ידיעות מאש”פ ומדינות ערב על תהליך השלום; בין השאר תגובת ערפאת לתקרית בה נהרגו ששה חברי ארגון נצי הפתח על-ידי חיילי צה”ל במחנה הפליטים ג’באליה שבעזה ב-28 במארס. ערפאת טען שמדובר בארגון סודי חדש מתוך הצבא והמתנחלים הרוצה לסכל את התהליך. הוא יכנס ישיבת חרום של הנהגת אש”ף ובג’באליה הוכרז על שביתה כללית ועימותים עם צה”ל. עם זאת יש התקדמות במשא ומתן על הסכם חברון.
תעודה 87. מחלקת מידע אל נציגויות ישראל בחו”ל 31.3.1994. חצ-8621/10
נוסח ההסכם שנחתם בקהיר באותו יום בין אמנון שחק ונביל שעת’ על הקמת הכוח הבינלאומי בחברון וחידוש המשא ומתן על הסכם עזה יריחו.
תעודה 88. לשכת מנכ”ל משר החוץ אל נציגויות ישראל בחו”ל (באנגלית), 31.3.1994. א-7705/13
נוסח ההודעה המשותפת לעיתונות שפרסמו חברי המשלחות הישראלית והפלסטינית על חתימת הסכם חברון וחידוש המשא ומתן על הסכם עזה ויריחו.
תעודה 89. מרגלית גבע, שגרירות ישראל במצרים אל מחלקת ערב 2 במשרד החוץ 3.4.1994. חצ-10429/3
תמצית ראיון עם פארוק קדומי, יו”ר המחלקה המדינית של אש”פ: ירושלים המזרחית היא חלק מהאדמה הפלסטינית הכבושה, יש לפעול שארצות הברית לא תכיר בירושלים כבירת ישראל, רבין לא רוצה שלום, ישראל רוצה להכניע את העם הפלסטיני ולספח את הגדה והרצועה. הוא מתנגד להסכם אוסלו אך קיבל את עקרון המשא ומתן כדרך פעולה מדינית לשם השגת זכויות אך תוך המשך ההתקוממות. צריך לקיים את ההסכם כדי שתיווצר אוירה לדו קיום עם הישראלים. האופציה הצבאית נגמרה עבור הפלסטינים. הפלסטינים הצליחו ליצור מחלוקת בין הישראלים בנושא ההתנחלויות.
הצעה לשורת אירועים צבאיים ומסיבות עיתונאים כדי שהפינוי יעביר מסרים הרצויים לישראל לפלסטינים ולאמצעי התקשורת בחו”ל.
תעודה 91. הצהרת שר החוץ שמעון פרס לאחר הפיגוע בעפולה, 6.4.1994. חצ 8582/5
דברי גינוי לפיגוע מאת השר בראיון רדיו.
תעודה 92. עודד ערן, פאריס, אל תפוצת שיחות פאריס, 9.4.1994. חצ 8621/10
השיחות על הסכם כלכלי בין ישראל לאש”ף בראשות השר שוחט ואבו עלא. הוסכם שהשקל ימשיך לשמש באוטונומיה אולם לא ייקרא “הליך חוקי” ותוקם “רשות מוניטרית”. נושא המטבע הפלסטיני לא סוכם. גם שאלת מכס על מוצרים חקלאיים נשארה פתוחה. חשיבותה המדינית של הסכם עם ירדן.
תעודה 93. מסר מראש הממשלה יצחק רבין, ירושלים, אל נשיא מצרים חוסני מובארכ, 12.4.1994. א-7705/4
מסר לקראת פגישת מובארכ עם ערפאת על הצורך בהאצת המשא ומתן, יש להימנע מלפתוח מחדש לדיון נושאים שכבר הוסכמו, נושא הביטחון הוא הנושא החשוב ביותר, הדיון הוא רק בהסכם הביניים ולא במדינה פלסטינית, קשיים בשל הימנעות ערפאת מגינוי הפיגוע בעפולה.
תעודה 94. מיכאל הררי, מחלקת ערב 2 אל תפוצה מדינית א, 13.4.1994. א 7702/6
הסכם חברון התקבל בספקנות רבה על-ידי תומכי התהליך, כולל בכירים שהשתתפו במשלחת למשא ומתן, והציבור הרחב, ובהתנגדות חריפה מצד האופוזיציה. עם זאת, חזרת המגורשים והמשך פינוי מחנות צה”ל בעזה שיפרו את האווירה. מוקד התנגדות בולט היה בחברון. תושבים רבים גם מעלים חששות בקשר לממשל החדש ולמשטרה הפלסטינית ויחסה לאוכלוסייה ולפעילי האופוזיציה – מדובר בתקופת “בין השמשות”.
תעודה 95. פגישת שר החוץ שמעון פרס עם פייסל אל-חוסייני, 17.4.1994. חצ 8621/10
אל-חוסייני הודה על דברי פרס בעניין הפיגוע בעפולה וגינה את הטרור. לדבריו המצב הפנימי מקשה עליהם לגנות את הטרור בפומבי. הוא העלה מספר נושאים בעיתיים בהסכם קהיד. פרס טען שההסכם יכול להיחתם מחר ואנשי אש”ף לא באו מוכנים למשא ומתן. אל-חוסייני ביקש התערבות פרס בנושא הסגר בירושלים ועניינה של אסירה העומדת לפני משפט, שהיא מופיעה ברשימה לשחרור.
תעודה 96. המרכז למחקר ותכנון מדיני אל תפוצת תדרוך מדיני שבועי במשרד החוץ, 18.4.1994. א-7702/5
על התהליך המדיני על רקע הפיגוע בחדרה ועל נושאים הקשורים לשיחות הרב צדדיות.
תעודה 97. מירי עיני, מחלקת ערב 2, אל נציגויות ישראל בחו”ל, 20.4.1994. חצ 8621/10
סקירה על התגייסות המדינות התורמות להקמת המשטרה הפלסטינית, שנכנסה להילוך גבוה. בכינוס שנערך ביוזמת ממשלת נורבגיה השתתפו נציגי 25 מדינות. הפלסטינים מבקשים לגייס תקציבים להוצאות שוטפות אולם המדינות התורמות מעדיפות לתת סיוע טכני.
תעודה 98. פגישות שר החוץ שמעון פרס עם יאסר ערפאת בבוקרשט, 20-21.4.1994.
ערפאת טוען שבשיחות בקהיר יש עדיין מחלוקות בעניין סמכות השיפוט והמרחב האווירי. פרס וערפאת דנים בשחרור אסירים מהחמאס ובמידע שאש”ף הבטיח להשיג על נעדרי סולטן יעקוב. בפגישה השנייה סיכמו על סידורי הסבב האחרון של המשא ומתן שייפתח בקהיר ב-24 באפריל בשלוש ועדות ויימשך עד חתימת ההסכם.
תעודה 99. עדכון שבועי מהמרכז למחקר ותכנון מדיני אל לשכת שר החוץ, 21.4.1994. חצ-8593/12
התקדמות הדיונים בקהיר לגבי הסכם עזה ויריחו, דיווח על המתרחש בערוצים הלבנוני והירדני ותמורות במדיניות חמא”ס.
תעודה 100. מחלקת מידע, אגף תקשורת: דברי שר החוץ שמעון פרס בפני סיעת העבודה בכנסת, 24.4.1994. חצ-8582/3
דבריו על המשא ומתן עם הפלסטינים, על אופן יישום ההסכם ועל הפערים שנותרו בעמדות הצדדים.
תעודה 101. רל”ש סגן הרמטכ”ל בני לביא אל מנכ”ל משרד ראש הממשלה ואל רל”ש הרמטכ”ל: סיכום יום הדיונים השלישי בקהיר לקראת חתימה על ההסכם, 27.4.1994. חצ-8570/7
תיאור הדיונים בוועדה הביטחונית בנושא המרחב הימי בעזה, “כללי התנהגות” לא רשמיים בעניין חופש תנועה של ישראלים ותיירים, מנגנון הקישור והתיאום, מעברים פנימיים והמרחב האווירי. כמו כן נמסרו פרטים על כינוס ועדת התורמות למשטרה הפלסטינית במשרד החוץ המצרי.
תעודה 102. אלי שקד, החטיבה לתכנון מדיני: מצע לדיון, 29.4.1994.א 7706/19
האם יש לאש”ף טוניס חלופה בקרב הפלסטינים למשא ומתן עם ישראל? מנתח את יחסי התנועה עם מנהיגים עממיים בשטחים ועם תנועת חמאס.
תעודה 103. ריאיון עם אבו עלא ברדיו מונטה קרלו על ההסכם הכלכלי, 29.4.1994. חצ-10429/14
ראיון עם אחמד קריע (אבו עלא) עם חתימת ההסכם הכלכלי (הסכם פריס) על היחסים בין האוטונומיה וישראל. לדעתו השיחות הניחו את היסוד לגרעין העיקרי לכינון המדינה הפלסטינית העצמאית.
תעודה 104. קטע מתוך התייעצות בלשכת שר הביטחון, 30.4.1994.
רבין מבהיר שאין לו בעיה להכיר בפלסטינים בתור ישות נפרדת שהיא קצת פחות ממדינה, אך המרכיב המרכזי הוא הביטחוני. הוא אינו מעוניין בשותפות ביטחונית עם הפלסטינים בגבולות. הוא מוכן להתפשר בעניינים סמליים כגון הדרכון הפלסטיני אך לא על הביטחון של המעטפת החיצונית היבשתית. המרחב הימי והאווירי פחות חשובים בעיניו. השליטה בגדה המערבית יותר חשובה לו מרמת הגולן ועזה. לדעתו ערפאת מבין היטב את שיקוליו ולכן הוא מתעקש בנושאים של גודל אזור יריחו והשוטר על הגשר. נערך דיון על “תחמושת” – פשרות שניתן להציע לערפאת בפגישה אישית עם רבין. לדעת רבין עזה לא מעניינת אותו כל כך, הוא יודע איפה העדיפויות שלו.
תעודה 105. מחלקת מידע אל נציגויות ישראל בחו”ל, 1.5.1994. חצ-8582/2
ראיון עם שר החוץ בתכנית הטלוויזיה “יומן השבוע ב-29 באפריל. תגובת פרס לטענה של ראש האופוזיציה נתניהו שמדובר ב”ניצחון הגדול ביותר של הטרוריסט ערפאת”. אוטונומיה זה עצמאות ללא שליטה בענייני חוץ וביטחון. מדוע שלא יהיה לפלסטינים בול?
תעודה 106. עדכון על מצב השיחות בלשכת ראש הממשלה, 2.5.1994.
קטע מישיבה בהשתתפות שר החוץ פרס, הרמטכ”ל ופקידים בכירים., בה מבקשים סגן הרמטכ”ל ומנכ”ל משרד החוץ מבקשים לסכם פרטים אחרונים לפני החתימה על הסכם קהיר. ויכוח בין רבין לפרס על השתתפות נציג תורכי בנוכחות הבינלאומית.
סיכום סופי של פרטים בעייתיים בהסכם קהיר. רבין לוחץ לקבל לוח זמנים להעברת אחריות בעזה. בקשת ערפאת לתקופת חפיפה. במהלך הישיבה הצטרפו לדיון הנשיא חוסני מובארכ, שר החוץ המצרי עמרו מוסא ומזכיר המדינה האמריקני וורן כריסטופר. מובארכ לחץ על רבין לעשות מחוות לפלסטינים בנושא השליטה בחוף עזה והשטח של אזור יריחו כדי לסיים את הדיון. נושאים אחרים יידחו לשלשה חודשים.
תעודה 109. מחלקת מידע, אגף תקשורת במשרד החוץ אל נציגויות ישראל בחו”ל, 4.5.1994. חצ-11005/3
תרגום סימולטני לא רשמי של נאום יאסר ערפאת בטקס חתימת הסכם עזה-יריחו בקהיר, כפי ששודר ברשת א’ של קול ישראל.
תעודה 110. מחלקת מידע, אגף תקשורת במשרד החוץ אל נציגויות ישראל בעולם, 4.5.1994. חצ-11005/3
ראיון עם סגן שר החוץ יוסי ביילין. לדבריו לפני חתימת ההסכם: צפויה כניסה הדרגתית של כוחות משטרה פלסטיניים לעזה ויריחו, תוך יציאה של כוחות ישראליים, ימשך משא ומתן על הנקודות שלא הוסכמו, יתחיל משא ומתן על העברת סמכויות באזורים שאינם כלולים באוטונומיה ועל בחירות למועצת האוטונומיה. בקרוב יחל משא ומתן על הסדר הקבע. ביילין מעריך שרוב העם השלים עם היציאה מעזה והוא מכבד את עמדות המתנגדים ומבין את כאבם, כל עוד בא לידי ביטוי במסגרות החוקיות.
תעודה 111. מחלקת מידע, אגף תקשורת במשרד החוץ אל נציגויות ישראל בחו”ל (באנגלית), 4.5.1994. חצ-11005/3
דברי ראש הממשלה יצחק רבין במסיבת עיתונאים שנערכה בקהיר לאחר חתימת הסכם עזה – יריחו.
תעודה 112. לשכת מנכ”ל משרד החוץ אל לשכת השר, 5.5.1994 חצ-8593/12
לקראת ישיבת ממשלה: דיווח על חתימת ההסכם בקהיר, על התגובות לחתימת ההסכם בקרב הפלסטינים ובמדינות ערב, דיווח על ההסכם הכלכלי שנחתם בפאריס ועל ביקור מזכיר המדינה כריסטופר במזרח התיכון.
תעודה 113. מחלקת מידע, אגף תקשורת אל נציגויות ישראל בחו”ל חצ 8621/10
סקירה שנמסרה על-ידי דובר צה”ל על היבטים ביטחוניים להסכם קהיר; המשא ומתן על הסכם עזה ויריחו ומרכיבי תפיסת הביטחון ושיתוף הפעולה עם הפלסטינים.
רישום פגישה בין ראש הממשלה יצחק רבין לבין שר החוץ הנורבגי גודאל, טרייה לארסן ואישים נורבגים נוספים, בו הביע רבין חששות בקשר ליכולתם של הפלסטינים לקבל אחריות מלאה על השטח מיד עם חתימת הסכם עזה ויריחו. הם ביקשו חפיפה של כמה שבועות. לדבריו אין הוא רוצה בהמשך הנוכחות הישראלית אך הוא חושש מתוהו ובוהו.
תעודה 115. בני לביא, רל”ש סגן הרמטכ”ל אל לוח תפוצה 6.5.1994. א-7764/9
דיווח על סבב השיחות ה-22 (האחרון) למשא ומתן בין ישראל והפלסטינים, על הסכם עזה ויריחו ועל טקס החתימה וה”תרגיל” של ערפאת.
תעודה 116. מחלקת מידע, אגף תקשורת במשרד החוץ אל נציגויות ישראל בחו”ל; 5.5.1994. חצ-10986/8
חילופי מכתבים בין ראש הממשלה יצחק רבין לבין יושב ראש אש”ף יאסר ערפאת שנחתמו ע ם חתימת הסכם עזה ויריחו, 4 במאי, .1994.
תעודה 117. מחלקת מידע, אגף תקשורת אל תפוצת DPS (באנגלית) 8.5.1994. חצ-10986/8
מאמרו של זאב שיף ‘התרגיל של ערפאת’ שפורסם בעיתון ‘הארץ’.
תעודה 118. מחלקת ערב 2 אל תפוצה מדינית 9.5.1994. חצ-10986/8
סקירת התגובות בשטחים בעקבות חתימת ההסכם בקהיר. ככלל אין תחושה של ‘רגע היסטורי’ ויש חששות לא מוסתרים מן העתיד לקרות. ביהודה ושומרון התחושות מסויגות אף יותר מאשר בעזה.
תעודה 119. מחלקת ערב 2 במשרד החוץ אל תפוצה מדינית, 17.5.1994. חצ-10986/9
דיווח על הקשיים של ערפאת ואש”ף בהרכבת הרשות הפלסטינית.
ערפאת מסכם את המצב בעקבות ביצוע התכנית להקמת הרשות הפלסטינית וכניסת המשטרה הפלסטינית לעזה ויריחו. למרות גילויי השמחה של התושבים הוא חושש מפעילות גורמים קיצוניים נגדו. פרס מציג את הבעיות הכלכליות והגרעון שיווצר גם אם כל המדינות התורמות יעמדו בהבטחות. מבקש מקרטר לפנות לנשיא קלינטון כדי שיגדיל את הסיוע האמריקני. הנשיא צריך להקים קרן למען השלום. בהמשך דיון בין פרס וערפאת על המשך השיחות, תיאום עם ירדן ודברי ערפאת ביוהנסבורג.
תעודה 121. מחלקת עיתונות במשרד החוץ אל פמליית שר החוץ בוושינגטון, 24.5.1994.חצ-10986/9
הודעת ערפאת, כפי שפורסמה בעיתון אל קודס, על שינוי המצב המשפטי בשטחים וביטול חוקים וצווים שהיו תקפים אחרי 1967, ותגובת היועץ המשפטי של משרד החוץ יואל זינגר: ההודעה חסרת משמעות ותוקף, הצווים הצבאיים בתוקפם, מדובר בהפרה של הסכם.
תעודה 122. צבי ענבר, היועץ המשפטי של הכנסת, ירושלים, אל יושב ראש הכנסת שבח וייס, 7.6.1994 א-7702/5
התייחסות למכתבו של חבר הכנסת זאב ב’ בגין מ-6 ביוני לאחר הודעת הממשלה על החתימה על הסכם קהיר. בגין טוען שהממשלה העלימה מהכנסת מסמכים שונים הקשורים למשא ומתן. מצורף למכתב נוסח מכתב השר פרס לשר החוץ הנורבגי מיום 11 באוקטובר 1993.
תעודה 123. מחלקת ערב 2 במשרד החוץ אל תפוצה מדינית, 7.6.1994. חצ-10986/9
ניתוח מהלכיו הצפויים של ערפאת לקראת המשך המשא ומתן: ערפאת מתייחס להסכם קהיר כרע הכרחי, שנחוץ אך ורק כצעד ראשון בחתירה למדינה פלסטינית. הוא חש את ההתנגדות בזירה הפלסטינית ומדבר לאזנים פלסטיניות. מימוש ההסכם לא יחליש ואף יחזק את הכוונה והרצון הפלסטיני לקרב הקמת מדינה פלסטינית. ינסה לקצר את תקופת הביניים ולהאיץ את המשא ומתן על הסדר הקבע ולהעלות לשולחן המשא ומתן בסוגיות כגון ירושלים.
תעודה 124. מחלקת מידע, ירושלים, אל נציגויות ישראל בחו”ל, 8.6.1994. חצ 8582/2
דברי שר החוץ בתכנית עם דן מרגלית ב-7 ביוני בערוץ השני בטלוויזיה. הסברים בקשר למכתב ששלח לשר החוץ הנורבגי הולסט באוקטובר 1993 בעניין מעמד המוסדות הפלסטינים במזרח ירושלים. הדברים גם נמסרו בהודעת פרס בכנסת לפני חתימת הסכם אוסלו. דברי ערפאת ביוהנסבורג אינם מבוססים. יש להתקדם להרחבת האוטונומיה לכל היישובים הערבים בגדה המערבית.
תעודה 125. המרכז וחדר המצב במשרד החוץ אל תפוצת מברקי בוקר, 13.6.1994. חצ-10986/9
סיכום ביניים של המצב לאחר חתימת הסכם קהיר, ע”י מנכ”ל משרד החוץ, אורי סביר, במפגש עם מנכלים מטרויקת האיחוד האירופי, שהתקיים ב-8 ביוני בבריסל: מביע חשש שהטיפול בפרטים גורם לאובדן המשמעות ההיסטורית של ההסכם, מסכם את הקריטריונים הישראליים והפלסטיניים לפיהם תבחן הצלחת ההסכם וקובע שהתהליך בלתי הפיך וישראל תמשיך לדבוק בו.
