.1 | מבוא
עורכת: לואיז פישר
"כל מה שהתרחש בזירת המזרח התיכון מאז ביקורו של סאדאת בירושלים… לרבות הביקור עצמו – לא היה אפשרי אלמלא דרך זו שהלכנו בה בחתימת הסכם הביניים". כך קבע יצחק רבין בספרו "פנקס שירות".
בראשית ספטמבר 1975 נחתם הסכם הביניים בין ישראל למצרים וכמעט נשכח מלב הציבור בישראל. חתימתו הייתה הישג חשוב של רבין בעת כהונתו הראשונה כראש הממשלה ואכן התווה את הדרך לחוזה השלום עם מצרים שנחתם על-ידי אנוואר סאדאת ומנחם בגין במארס 1979.
יצחק רבין ויגאל אלון עם הנשיא אפרים קציר. עומדים לצידם חלק מחברי הממשלה החדשה: משמאל לימין: משה ברעם, אהרן ידלין, יהושע רבינוביץ, שלמה הלל, משה קול, גדעון הואזנר, חיים צדוק, שמעון פרס, שולמית אלוני וויקטור שם-טוב. 3 ביוני 1974 צלם: משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית
באפריל 1974 קיבל רבין על עצמו את התפקיד להקים ממשלה שהוא יעמוד בראשה לאחר שגולדה מאיר נאלצה להתפטר בעקבות פרסום דוח הביניים של ועדת אגרנט (ראו גם פרסום ארכיון המדינה על מסקנות ועדת אגרנט). בראשית יוני 1974 זכתה ממשלתו באמון הכנסת. הציבור זוכר לממשלת רבין בעיקר את היריבות המרה עם שר הביטחון שמעון פרס שהטילה צל כבד על כהונתו, את המאבקים סביב ניסיון ההתנחלות של "גוש אמונים" בסבסטיה ואת המערכונים של תכנית הטלוויזיה "ניקוי ראש" שלעגו לראש הממשלה חסר הניסיון. עם זאת, הצליח רבין במשימתו העיקרית – בנייה מחדש של כוח צה"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים.
לצורך זה נזקקה ישראל לסיוע כלכלי וצבאי מארצות הברית, והמפתח לסיוע היה שיתוף פעולה עם מהלכיו של מזכיר המדינה הנרי קיסינג'ר שנועדו להרחיק את מצרים מן המחנה הסובייטי ולקרבו למחנה המערבי . את תחילתו למעשה של התהליך שהביא לחתימת הסכם הביניים ניתן לראות בהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים, שחתמה ממשלת גולדה בינואר 1974. בסופו של ההסכם נאמר שאין הצדדים רואים בו אלא צעד ראשון לקראת שלום צודק ובר קיימא. (ראו פרסום של ארכיון המדינה על הסכם הפרדת הכוחות). ואמנם, מיד לאחר כניסת רבין ללשכת ראש הממשלה וחתימת ישראל על הסכם להפרדת כוחות עם סוריה, החלו מגעים לצעדי המשך מדיניים בין ישראל למצרים על פי רצונו של נשיא מצרים אנוואר סאדאת ובעידודו של קיסינג'ר. רבין החשיב מאוד את יחסי ישראל-ארצות הברית. כמו כן הבין שהסכם שיוציא את מצרים למעשה ממעגל המלחמה, גם ללא חתימה על חוזה שלום פורמלי, יפורר את החזית הערבית ויתרום מאוד לביטחון ישראל. המשא ומתן לחתימת הסכם הביניים התארך מאוד והתנהל בשני שלבים עיקריים עד לחתימתו ב-4 בספטמבר 1975.
בפרסום זה מבחר של תעודות, תמונות וקריקטורות על המשא ומתן להסכם הביניים, ובהן פרוטוקולים של שיחות מדיניות עם קיסינג'ר ואנשיו. חלקו הראשון עוסק בגיבוש עמדת ישראל בשיחות ובמסע הדילוגים של מזכיר המדינה למזרח התיכון במארס 1975. במהלך השיחות רבין וסאדאת החליפו מסרים של פיוס, אולם בכל זאת הוא התפוצץ וקיסינג'ר האשים את ישראל בכישלון. בחלק השני נספר על "הערכה מחדש" ביחסים עם ישראל שהנהיג הממשל האמריקני בעקבות כעסו על המדיניות הישראלית, על התמודדות הממשלה בישראל עם הלחץ האמריקני ועל הפשרות שעשו כולם שהביאו בסופו של דבר את ההסכם המיוחל.
הסיפור הדרמטי חושף את המניעים האישיים והאינטרסים הפוליטיים והביטחוניים שמאחורי הקלעים ואת הדרכים שמצאו רבין וקיסינג'ר להתגבר על חשדנותם כלפי סאדאת, שהיה ידוע כמי שעשה תפניות פתאומיות בעבר, כגון גירוש היועצים הסובייטים ב-1972 והתקפת הפתע באוקטובר 1973. רבים עדיין האמינו שבכוונת סאדאת להשמיד את ישראל וחששו מוויתור על נכסים אסטרטגיים בסיני, ובעיקר מעברי המתלה והגידי, שדה התעופה ברפידים ותחנת ההתראה האלקטרונית באום חשיבה.
